קמבודיה- פנום פן, קאמפוט, סיהנוקוויל

פנום פן
קמבודיה, קמבודיה... איזו הפתעה המדינה הזאת... הפתעה אחת גדולה ומתמשכת... הרגע המפתיע הראשון התחיל במעבר הגבול, לקחנו אוטובוס ישיר הוצ'ימין- פנום פן וציפינו להרבה הרפתקאות במעבר הגבול היבשתי אליה... קראנו רבות על תרמיות תיירים ושחיתויות בגבולות הקמבודיים ונסענו אליה מלאי חששות... אבל איזה קטע מהמם... לא היה כלום... כאילו... לא רק שלא היה כלום ושום דבר, הגבול היה סופר ידידותי ואפילו אתלהב ואוסיף שאחד הגבולות היותר נעימים שעברנו... האוטובוס מהוצ'ימין היה מאוד מאורגן, סדרן האוטובוס העביר את כולנו בקבוצה אחת מרוכזת ובלי רבע של אתגר או התעכבות... הגזמתי אם אומר שהיינו שם מעבר ל-20 דקות (כולל המעבר הויטנאמי)... לא יודעת לגבי שאר מעברי הגבול אליה (ויש כמה וכמה הן מלאוס, הן מויטנאם והן מתאילנד) אבל המעבר הגבול שאנחנו חצינו אותו היה מהמם...

לא ממש ידענו מה לצפות מקמבודיה, בגדול ידענו שמדובר במדינה מאוד ענייה שמתאוששת מתקופת הטבח של הקמר-רוז' ויש לה היסטוריה קמרית מפוארת ששיאה במקדשי האנקור. וזה בדיוק הרגע להודות ל"גידי ואהרוני" ולמסעיהם אחר הנולדס, על הטעימות, על הידע הכללי ועל דרום מזרח אסיה בכלל... חרשנו על פרקי התוכנית ביו-טיוב ושתינו כל קמצוץ של מידע בשקיקה מטורפת, אין מה לומר, המסע הזה היה נראה אחרת לגמרי בלעדיהם... אז הידע על האיפריה הקמרית וכאלה... הכל אהרוני שיחיה... :))
קיצר קמבודיה, בדרכינו לפנום פן פשוט בהינו בכבישים והשדות כשאנחנו לא מגובשים כל כך לגבי מה שצפוי לנו אבל בעומק הכנו את עצמינו לעוני וצפיפות... ואז הגענו לפנום פן... המפגש הראשוני עם העיר הזאת חידד לי בעיקר שכל החוויות וההמלצות שנכתבות בספרי הדרכה ורחבי הרשת (אתרים, פורומים, בלוגים... כולל הבלוג הזה) הן חוויות מקסימות אבל הן חוויות אישיות של הכותב... מה שזה אומר שהחוויה מושפעת מכל כך הרבה גורמים שהם קשורים לא רק למקום אלא גם לעולם הפנימי של הכותב, שבשורה התחתונה... תחקרו, תקראו, תלמדו, תהנו... אבל בסופו של יום, כשאתם מגיעים למקומות חדשים מה שהכי הכי חשוב זה להגיע אליהם עם לב פתוח ועם אפס תבניות...

וכך... גילינו את פנום פן והיא מדהימה! עיר יפייפיה, מתפתחת ואותי באופן אישי מאוד ריגשה... ממי חשב שיש לי מניות בעיר מרוב ההתלהבות שלי מכל בניין שצומח... אבל אין מה לומר, העיר הזאת מרגשת, השילוב בין ההרס והטראומה הלאומית לבין כל הבנייה מסביב (תרתי משמע)- מאוד מרגש... עיר שהייתה הרוסה לחלוטין (לא כל כך מזמן- בסוף שנות ה-70), נראית עכשיו עיר מודרנית, מתפתחת, עם בניינים שהולכים וצומחים כאן בכל מקום, תיירות צומחת ואנשים נעימים... פשוט מקסים...

פנום פן הזכירה לנו קצת את בנגקוק, בעיקר כל האיזור מסביב לארמון המלך (גם להם יש אחד כזה)... בנוסף יש כאן טיילת ארוכה ומטופחת שמלאה בדוכני אוכל רחוב, מיצים, בלונים ומה לא... צמוד לטיילת נמצאת העיר העתיקה שבנויה מהרבה רחובות צפופים שמלאים בגסטהאוסים, בתי מלון, חנויות בוטיק ובתי קפה... בתוך העיר העתיקה נמצא המוזיאון הלאומי שנראה מהמם מבחוץ וגם ארמון המלך נמצא ממש כאן והוא מאוד מרשים, אפילו מזכיר קצת את ארמון המלך בתאילנד... לצד התפתחות והבנייה של פנום פן מורגשים בה כל הזמן העוני והעושר ברחובות... מן עיר כזאת של הכל ביחד כל הזמן... טוקטוקים לצד רויס-רויס... מלונות פאר לצד בתים מתקלפים... קניונים מפוארים לצד שווקים מקומיים צפופים ומלוכלכים... טיילת מפוארת לצד רחובות מוזנחים... אנשי חליפות ופאר לצד מקבצי נדבות... יש בה הכל... וכל הזמן... ובמקביל...

העיר העתיקה- המוזיאון הלאומי

מונומנט של המלך... שדרת הפארק במרכז העיר

עוד מונומנט מהמם במרכז העיר

הנוף המשתקף מארמון המלך לכיוון נהר המקונג

הטיילת (שלא רואים) ונהר המקונג :)

אחד הרחובות הפנימיים והפחות נוצצים של העיר

סגרנו לילה ראשון באיזה גסטהאוס שנראה בבוקניג מה מפואר... בפועל... הם שוכרים אחלה צלמים לבוקינג כל בעלי הגסטהאוסים האלה... אחרי לילה אחד יצאנו בבוקר למחרת לחפש מקום חלופי... הסתובבנו במשך כ-3.5 שעות של חיפושים ולא הצלחנו למצוא שום דבר שעמד בדרישותינו המפונקות... (ושתדעו שהפכנו למה זה מפונקים... מוצ'לרים- מוצ'לרים, אבל עם כל בית מלון שאנחנו לוקחים לאחרונה קלטתי שעניין המוצ'לרי שלנו מתחיל וניגמר רק במוצ'ילה עצמה... :)) אז, אומנם לא מצאנו שום דבר חלופי אבל... יאללה מתמסרים, יהיה בסדר... בדרכינו חזרה לגסטהאוס שלנו, פגשנו ברחוב איזו גברת מקסימה, היא ראתה שאנחנו בחיפושים והתחילה לדבר איתנו... ואחרי שיחה של כמה דקות היא לקחה אותנו לאחת הדירות שלה והציעה לנו להשכיר אותה (בתקציב תרמילאי) למשך כל השהות שלנו בפנום פן, אבל מה דירה?!! דירה- דירה! הכי דירתית שיש... דירה חדשה, מרוהטת קומפלט, סלון, מטבח, אפילו 2 חדרי שינה... ברור שזינקנו עליה ועל הדירה במיידי... ואחרי שעה כבר סידרנו את הבגדים במגירות שבארון- שחדר- שבדירה המרוהטת והמהממת שהעולם שלח אלינו... :))

אחרי שסיימנו להתלהב, והילדים סיימו להתלהב... והמתבגרת שלי שאחרי חצי שנה של טיול סוף סוף זכתה לקבל חדר לבד! לראשונה! לבד! "בלי אח קטן"! לבד! התלהבה... התלהבה... נסגרה בתוך החדר ונעלמה... חשבנו שנעלמה... כי מסתבר שחצי שנה באינטנסיביות משפחתית עושה את שלה... והמתבגרת שלי שנורא נורא רצתה להיות לבד! רק לבד! בלי אח קטן ורק לבד! אכן הייתה לבד... רק לבד... במשך... 20 דקות... ואחרי 20 דקות דיי מיצתה את הלבד... והלבד הזה הפך להיות ביחד בחזרה, ועלינו, פיזית, כל הזמן, 24/7 ... לכווווו קצת לאיזה חדר! לבד! יש לנו כאן דירה לאכלס! :)))

היינו בעיר החמודה הזאת במשך שבוע ימים, התפנקנו על הדירה, התפנקנו על הרחובות הבוטיקים של העיר העתיקה, על הפארק והטיילת שמול נהר המקונג, הלכנו לשוק הרוסי... האל יודע למה קוראים לו השוק הרוסי... השוק מהמם ואין שם רוסית... :) וגילינו את הקניון שנמצא 5 דקות הליכה מהדירה... בקניון יש אוכל נהדר, החלקה על הקרח, חנויות, ניקיון, מזגן... בשעות שלא היינו בדירה... היינו בקניון... היה לנו כיף מטורף בפנום פן... ולסיכום חוויתי האישית :) פנום פן... הורסת... :)

אוכל רחוב על הטיילת

כלובי ציפורים על הטיילת- אטרקצייה תיירותית (שנתקלנו בה גם בלאוס)- המקומיים לוכדים את הציפורים והתיירים קונים ומשחררים אותם... עם השיחרור מתלווה איזה קטע של משאלה או מזל... קיצר... כל הדבר הזה- לא עושה נעים בבטן...  אבל לפחות הסוף משוחרר...

רחוב טיפוסי בעיר :)

השוק הרוסי- מחלקת החייטים

השוק הרוסי- מחלקת קרמיקה

השוק הרוסי- מחלקת בדים

יש כאן הרבה אטרקציות לתיירים, קודם כל יש את ארמון המלך והמוזיאון שהם מאוד מפוארים, אבל פרט לאלה יש גם סיורים לשדות הקטל (מתקופת הקמר רוז') וגם מוזיאון שקשור לזה ועוד אי אילו סיורים במקדשים באיזור... אנחנו לא עשינו...  אבל הם כאן וזו בהחלט אחלה אפשרות.

חוץ מפנום פן גילינו את העם הקמבודי... איזה אנשים! רק במפגש עם הקמבודים הבנו שאנחנו "פליטי העם הוייטנאמי", משמע... חשדנים ותמיד... המצב הנתון שלנו זו תחושת ה"עובדים עלינו כל הזמן"... וקמבודים החמודים מה זה לא שם... הם תמימיים בכלל למושגים הקשים האלה... כאלה אנשים הוגנים וישרים... מתמקחים איתם והם לא יודעים איך לעכל את זה... אחרי כמה חיתוכי מחיר מצידנו פלוס מבט שוקיסטי מצידם... הבנו שאנחנו לא בכיוון בכלל... וכדאי להתחבר לצד הרך, החומל ובעיקר המאמין שלנו באדם ובקמבודים...

אחרי שבוע כשסיימנו עם פרוצדורת הויזות לתאילנד (אה... כן... הלכנו לפנום פן בשביל השגרירות התאילנדית...) והתפנקנו לנו בפנום פן כאילו אין מחר וכאילו אין לנו תקציב תרמילאי על הראש... הלכנו וקנינו כרטיסי נסיעה באוטובוס לקאמפוט...


קאמפוט
הנסיעה לקאמפוט ממש קצרה, סך הכל 3 שעות ואתם שם... בחרנו את קאמפוט כי... נו... עיירה קטנה ושקטה... וכשהגענו אליה גילינו שבאמת מדובר בעיירה קטנה ושקטה... כל כך שקטנה שכדאי לוודא שיש לה דופק לעיירה הזאת... אין נפש חיה בתוך המקום הזה שמלא ברחובות ריקים עם בתים צרפתיים מהממים אך שוממים (הממי קצת פחות יסכים איתי עם עניין ה"שוממים", אבל כבר סיכמנו שכל הדבר הזה זו חוויה אישית... ומה לעשות... 3 טוסטוסים ורכב לא הופכים את העיירה הזאת לפחות שוממת)... תוסיפו לזה שמזג האוויר דרומי- חום איימים, אין מצב לצאת החוצה במהלך שעות היום... והנה, ככה קיבלנו את אילת רק בלי החלק של "הכול כלול" ו"בריכה"... במהלך כל שעות היום היינו בתוך הגסטהאוס... ובעיקר נמסנו...

הרחובות הצרפתיים המהממים והשוממים 1

הרחובות הצרפתיים המהממים והשוממים 2 (והרכבים חונים, כן?):))

הכיכר המרכזית של העיר... יום סואן בקאמפוט...
תתרכזו טוב -טוב, בצד שמאל צמוד לכיכר אפשר לראות טוסטוס בתנועה... :)

חשבנו שבערב כשהחום יירד העיירה תתעורר, שווקים, תנועה, תיירים, קצת עניין... ואז כשנשבר החום עלה החושך... אבל חושך- חושך, מנורת לילה אחת אין ברחוב... אבל אנחנו מבסוטים העיקר יש רוח נעימה והחלטנו ללכת לכיוון של שוק לילה מקומי, פילסנו את דרכינו ברחובות החשוכים והשוממים אל עבר השוק שהאמת היה ממש ממש חמוד...  השוק קטנטן ורגוע, עומס אין כאן כמו שאתם מבינים, היה שלוו ומרווח... באמצע השוק הקטנטן והמואר הזה יש 2 קרוסלות כאלה של פעם- מברזל והאורות המהבהבים... הילדים התפנקו על הקרוסלה, על המוסיקה המונוטונית של שנות ה-80 והיה בסך מאוד נוסטלגי... :)

למחרת התעוררנו והבנו שאנחנו דיי בבעיה בעיר הפסטוראלית, הצרפתית והאובר שקטה הזאת... ממי ניסה למצוא אטרקציות מעניינות באיזור ואז הוא מצא בהתלהבות דבר שנקרא "הכלוב הנעול"... (רק מהשם נלחצתי)... הוא אמר שזה משהו מגניב כזה!! שמכניסים אותך לכלוב, נועלים אותך בפנים ואתה צריך למצוא דרך לצאת ממנו... ?!?!?!?!?!... קודם כל... אני עוצמת עין לזה שממי חשב שזה מגניב...  וכן, זה אמיתי לגמרי והם קוראים לזה אטרקציה... קטע... אני חשבתי שקוראים לזה כלא... :)) אז לא... לא ננעלנו ולא השתחררנו... נמסנו לנו בנחת ושלווה בגסטהאוס יום נוסף...

בבוקר למחרת היה לי יום הולדת וזה, החלטנו יום מיוחד, בכל זאת "כלת מלכה" (בדיחה פנימית)... והחלטתי עם תומר שאנחנו מתעוררים בבוקר (עם שעון מעורר) והולכים יחד לשיעור יוגה... האמת, התעצלתי קלות, בכל זאת שעון מעורר, תוסיפו לזה שיש סיבה שלילדה שלי עברה הדלקת בעין (ראו פוסט- ויטנאם, מוי נה)... כי אמא שלה נדבקה... זה חוק אוניברסלי כזה בדלקות עיניים- הן עוברות רק כשהן עוברות למישהו אחר :))... אז אני עם עין נפוחה של מתאגרף הלכתי עם הממי שלי לשיעור יוגה... יצאנו החוצה בשעה 8:30 בבוקר ופתאום! איזה בלאגן! כמה אנשים! כמה תנועה! מה ניסגר איתך קאמפוט? איפה השממה נעלמה? מסתבר... שבשעות שאנחנו ישנים (בלי שעון מעורר)-- יש חיים בחוץ! אנשים אשכרה מסתובבים ערים ברחובות, מתרוצצים, רצים לעבודה, בתי ספר, כאילו מנהלים חיים של ממש... וכשאנחנו מתעוררים (יקיצה טבעית בצהריים) הכל שומם וריק מאדם... אממממ... קצת בעייתי... אבל... אם זה שעון מעורר כנגד יקיצה טבעית... כנראה שנחייה עם השממה הקאמפוטית בשלום :)

קיצר, יוגה... אחרי חצי שעה של יוגה פרשתי ולא בגלל הגמישות... טוב, קצת בגלל הגמישות אבל בעיקר כי הרגשתי שבכל תנוחת "כלב" העין שלי יוצאת החוצה... אז תכלס היה לי אישור מהרופא... :) וממי המסור שלי המשיך במסירות מעוררת הערצה... איזה מאמץ! איזו התמסרות! כשקלטתי את הרגל הימין שלו נוגעת בתנוך של אוזן שמאל תוך כדי שהיא מלפפת את העורף... באותו הרגע מתתי ונולדתי מחדש... והוא מסכן מה סובלללל... אני מאוד השתדלתי לא להסתכל לכיוונו, פשוט לא עמדתי בזה בצורה בוגרת ורצינית... והוא חמוד נקשר שם בקשרים שלא היו מביישים כיתת צופים בשבוע שדאות... :)) ואחרי שעתיים (!) יישתבח שמו ניגמר השיעור והעינוי היוגי הזה (נפלנו על מתקדמים פלוס פלוס) וממי שלי עמד בו בגבורה... קצת פחות עמד-עמד... אבל... נחת הבעל שלי... נחת! :)
בדרך חזרה הסברתי לו ש"כלת מלכה" כבר לא "כלת מלכה" מחר בבוקר... אז... אין צורך בבוקר מיוחד של יוגה... משוחררים אנחנו תרתי משמע :))

חוץ מזה על אף החום... טיילנו קצת בעיירה הקטנטונת והפאסטוראלית הזאת שאגב יושבת על הנהר... הייינו בשוק המקומי שהוא גדול ומקסים, טיילנו על גדות הנהר, התפנקנו על בתי הקפה והמסעדות בערב שמלאות בתיירים ומקומיים... יש כאן כמה בתי ספר מקומיים ונכנסנו לאחד מהם באופן ספונטאני לגמרי, המורים והילדים קיבלו אותנו בשמחה והייתה חוויה מהממת. חוץ מזה, יש כאן כמה אטרקציות קטנות של טיול למערה, מפל ונסיעה לכפרים באיזור, אבל ויתרנו על החוויה בגלל המזג האוויר החם (36 מעלות פלוס במהלך היום)...

הרחובות הצרפתים המהממים והשוממים 3  

הרחובות הצרפתים המהממים והשוממים 4

בית ספר מקומי

כיתת גן (גילאי 5)

כיתה ד'

חצר בית הספר

כניסה לכיתות

אז לסיכומנו, בגדול קאמפוט מתפקדת מתכונת "עיירות הדרום"- חם ושומם ביום, נעים והתעוררות החיים בלילה, ולכן חוץ מכמה הסתובבויות קטנות לא עשינו כאן הרבה... רוב שעות היום שהינו בגסטהאוס (שהיה מהמם ועם מזגן) ובטיולים הקצרצרים שכן יצאנו, גילינו את התחביב המקומי- "ריקמת האיקסים"- שזה שוס רציני כאן! העיתוי המושלם למלאכת היד (גם) בשביל הילדים, אז הצטיידנו בריקמות, חוטים והרבה צמאון לעשייה... ועל זה הוצאנו את כל כוחותינו ורוב שעות היום... הרבה איקסים... :))  

האיקסים... :)

סתם חמוד אחד שהגיע לבקר במסעדה :))

היעד הבא סיהנוקוויל...


סיהנוקוויל
לסיהנוקוויל נסענו באוטובוס תיירים כ- 3 שעות, בסך הכל הנסיעה הייתה סבבה לגמרי, תוסיפו לזה שהתיישבו על ידינו חבר'ה ישראלים, מה שאומר מלאאאאאאא דיבורים והנסיעה הייתה לא מורגשת בכלל... :))

סיהנוקוויל בגדול זאת עיר חוף, שבעיקרון היא לא ממש-ממש על החוף וצריך לנסוע איזה 10 דקות (לפחות) כדי להגיע לחופים המתויירים שלה. לרוב, התיירים מגיעים אל העיר וממנה נוסעים (על הטוקטוקים) לחופיה שנקראים "אוטרס" ובהם כל הסצנה התיירותית שכוללת- בונגלואים, גסטהאוסים, ריזורטים, מסעדות וברים שכולם (כמעט כולם) ממוקמים ממש על קו החוף... ותכלס רק בשביל זה מגיעים לכאן. יש חבר'ה שקצת יותר הרפתקאנים ויוצאים מכאן לכיוון האיים, המפורסם שביניהם האי קורונג... מניחה שמדובר באותה מתכונת של "חוף-בטן-גב"... :))

סגרנו בוקינג ללילה מראש באחד הריזורטים של החופים ועם הגעתינו התברר לנו שהריזורט שלנו לא נמצא על החופים אלא ב"אוטרס ווילג''" שזה במרחק הליכה של כ-1 ק"מ מהחוף, מה שדי איכזב... אבל... על אף האכזבה הקלה החלטנו להתמסר... ומה זה בצדק... כי"אוטרס ווילג'" התברר ככפר תיירותי (צומח) מקסים, מלא בריזורטים, מסעדות ומכולות מקומיות. הריזורט שלנו ממוקם ברחובות הפנימיים של הכפר, ריזורט מקסים עם בריכה וצימרים מפנקים, מרוחק מכל הבלאגן והברים... כאילו שזה לא מספיק, מסתבר שהמקום הוא בניהולה של משפחה איטלקית מקסימה ובתוך הריזורט יש להם מסעדה איטלקית אמיתית!! תשמעו... הפיצות ופאסטות עפו שם באוויר כאילו אין מחר! הרבה איטליאנו ואפס גרגירי חול... ברווווור שנשארנו שבועיים בתוך הקסם האיטלקי הזה... :))

אוטובוס (קאמפוט- סיהנוקוויל)

הפינוק האיטלקי... :)

הפינוק האיטלקי מזווית אחרת... :))

המסעדה האיטלקית "פפה פיפו"

סיבוב בשבילי הכפר

בונגאלואים על המים... בכפר...

באחד הימים ירדנו לעיר, סתם לסיבובון תיירותי... בגדול מדובר בעיר מאוד מקומית ועל אף התיירים פה ושם היא בסך הכל מנהלת חיים מקומיים בלי יותר מדי אטרקציות תיירותיות בכל פינה... יש מצב שאנחנו לא היינו באיזור המתוייר של העיר, אבל איפה שהיינו היה דיי רגוע... טיילנו בשוק המקומי שהוא ענק ומאוד חמוד, ו... זהו... עם השוק מיצינו את הסיור התיירותי והמשכנו להנות מהעיר כשאנחנו על הטוקטוק בדרך לריזורט שלנו...  זה היה מהיר וממצה ובעיקר נראה כמו הרבה "מהדומים" שכבר ראינו אצל שכנותיה מסביב... בדרך עברנו וטעמנו קצת מהחופים, שבאמת יפייפיים, מלאים בכסאות נוח, ברים, מסעדות, בונגלוס... הכל בנוי פלאים לרביצה... :))

חופים 1

חופים + איים

חופים 2

הילדים עפים בחופים 3

השוק המקומי בסיהנוקוויל

עוד קצת מהשוק המקומי בסיהנוקוויל

בעיקרון אין לי ריגושים בשבילכם על סיהנוקוויל... משום שכל מה שעשינו בה זה להיות עסוקים בלנשום בין פיצה לפסטה... כשנרגעה הבטן צללנו לתוך הבריכה ... ולקינוח פירגנו לעצמינו באיזה שנ"צ קטנטן... לא נעים כל הרביצה הבטלנית הזאת... אבל... היא מלווה בכזאת תחושת שלמות גן עדנית שאין לתאר... אז... התחברנו לתחושת השלמות וזה בא לנו דיי בטבעיות... בכל זאת, אנחנו כבר מתורגלים :))
ועל זה נאמר... כך בדיוק נראית ההכנה הראוייה לקראת--- איי תאילנד!! :)))

וכן... ויתרנו על מקדשי האנקור... נכון שזו בערך ה"אטרקציה" הכי הכי הכי של קמבודיה... ונכון שאנשים מגיעים לקמבודיה רק בשביל לראות את הפלאיהם של מקדשי האנקור... ונכון שמדובר במקדשים עוצמתיים ועתיקים... אבל לאחר הירהורים כנים עם עצמינו החלטנו לוותר על התענוג המקדשי הזה... ייסלחו לנו כל חובבי המקדשים-ההיסטוריה-הארכיטקטורה-ואוהבי האימפריות הקדומות... אבל בסוף בסוף... בינינו... אחרי 5 דקות בטאג' מאהל מיצינו את הפלא... אז נראה לי שהלהט המקדשי שלנו די ברור... קיצר ויתרנו ובלב שלם... אבל אתם אל תוותרו!! אם כבר הגעתם... תשקיעו במקדשים...


קצת המלצות והוצאות...
היות והבלוג הקמבודי מרוכז... אז את עניין ההוצאות ריכזתי חודשית (ולא כל עיר בנפרד...)
ולגבי ההמלצות חייב הפרדה... אז השקעתי... תתפנקו... מגיע לכם... :))


המלצות קמבודיה:

פנום פן:
* העיר העתיקה והטיילת... האיזור מקסים, מזמין לטייל ולהסתובב... פשוט תטיילו, תיכנסו לסימטאות ותהנו מהנוף בטיילת... תענוג.

* אנחנו לנו באיזור של הסטודנטים... שזה לא בתוך הרובע של העיר העתיקה (איפה שלרוב כולם לנים), אלא באיזור ושכונה מבוססת יחסית של סטודנטים מקומיים... (רחוב 310)... יש באיזור הזה כמה גסטהאוסים ובתי מלון, גם דירות להשכרה אפשר למצוא כאן... אבל מדובר ברחוב מקסים, עם המון מסעדות ובתי קפה, מאפיות, מקום מהמם... טיילנו בעיקר באיזור הזה, ומומלץ בחום לחפש להשתקע כאן... האווירה הרבה יותר נינוחה ונעימה מאשר במרכז העיר.

* בית חב"ד- בפנום פן יש בית חב"ד גדול, אנחנו ביקרנו בערב שישי שהיה גם ערב חג טו בשבט... מקסים... פוגשים הרבה מטיילים מכל הגילאים, חברה נהדרת, אוכל נהדר... אתנחתא מושלמת אחרי הרבה זמן במזרח...

* הקניון AEON- קניון מודרני ענק, בקומה העליונה יש החלקה על הקרח- יופי של אטרקציה לילדים, יש גם קולנוע, מסעדות, בתי קפה, סופר וכל מה שיש בקניון מערבי... מומלץ בחום!


קאמפוט:
* גסטהאוס APSARA- גסטהאוס נקי, מהמם, נמצא 5 דקות הליכה מהטיילת ממש במרכז... מקסים- מקסים... שמענו שאין מים חמים בקמבודיה, אז לא רק שיש מים חמים יש גם מזגן ושירות חדרים מדהים... מומלץ מומלץ בחום! עלות חדר משפחתי עם מזגן (2 מיטות זוגיות) 20$ ללילה... מושלם...

* AROMA HOUSE- מסעדה של בחור פרסי שמכין את הפלאפל וחומוס הכי טעים במזרח כולוווו! המסעדה טיפהלה יקרה... אבל תשמעו... עם החומוס המהמם שהוא מכין והפלאפל האמיתי (שלא עשוי ממשחת שעועית)... מדהים! חוץ מזה שהוא כזה מקסים וכזה מפנק שחבל לפספס אותו...

* FAMILY RESTAURANT- המקום הקבוע שאכלנו בו... מסעדה עם אוכל מעולה, פשוט הכל טעים שם... הממי מוסר שגם הבירה הקמבודית סוף הדרך... :)


סיהנוקוויל:
* NEW PAPA PIPPO- יש הרבה פפה פיפו בחופים (מסתבר רשת איטלקית המשפחה החמודה הזאת :))... אבל הריזורט שלנו הוא "new" פפה פיפו והוא נמצא ממש בתוך הויילג'.... קיצר גם הריזורט וגם המסעדה הכי מהממים בקמבודיה כולה! :)... (מתלהבת... ובצדק!)


הוצאות קמבודיה 4 שבועות (משפחתי):

בגדול, באופן מפתיע קמבודיה התגלתה כמדינה קצת יותר יקרה בהשוואה לכל היתר (אולי לאוס מתקרבת אליה בעניין הזה). המטבע המקומי הוא דולר אמריקאי וריאל קמבודי, כל הזמן עובדים עם 2 המטבעות... כשהמחיר הוא מתחת לדולר משלמים בריאל (דולר 1 = 4000 ריאל קמבודי)... מה שאומר... היד נורא משוחררת... הכל "רק" דולר, "רק" 3 דולר... הקלות והנגישות הזאת דיי מקפיצה את ההוצאות...
היות ואנחנו דיי רווים כבר מעניין האטרקציות אז לא עשינו שום אטרקציה תיירותית במדינה (פרט להחלקה על הקרח שזה בתכלס לא אטרקציה סתם שעשוע לילדים)... לכן, למרות שקמבודיה טיפהלה יותר יקרה (לתרמילאים), עמדנו בתקציב החודשי...

* לינה: 710$

* ארוחות בוקר וצהריים: 470$

* קניות במכולת: 370$

* קניות רחוב, בתי קפה ופינוקים: 110$

* מיוחדים ולא צפויים: (רפואי ועוד כל מיני): 60$

* כביסה: 5$

* אטרקציות: 20$ (החלקה על הקרח + יוגה)

* תנועה ומעברים: 90$ (הוצ'ימין-פנום פן, פנום פן-קאומפוט, קאמפוט-סיהנוקוויל)

* ויזות: 140$ (35*4)

* מוניות וטוקטוקים: 30$