יש לומר שלקח לי 3-4 ימים לצאת מהג'ט לג וההלם התרבותי המטורף שאליו נכנסתי. הייתי באי אילו מדינות אסיה אבל דרום קוריאה זו פלנטה אחרת לגמרייייי. שום דבר לא משתווה לה ואם פתאום עולה איזה ניחוח אסייתי מוכר הוא מתאדה לו תוך שנייה בתוך המון קוריאנים חמדמדים להפליא שכל אחד מהם חיי בתוך בועת טלפון משלו. ולא... הראש בתוך הנייד כמו שמוכר לכם בארץ לא מתקרב לצלילה לתוך הנייד חוצת הדורות בדרום קוריאה- החל מבני 7 עד בני 80 כולם כאחד שקועים בתוך הניידים שלהם והבועה הפרטית שלהם.
את החוויה הקוריאנית שלנו התחלנו בסיאול- בירת הקוריאה הדרומות.
ביום הראשון שלנו נחתנו בתוך שכונת צעירים, קיבלנו המלצה של גסטהאוס מבחור ישראלי חמוד, דיפדפנו בבוקינג, היה נראה מבטיח וצללנו לנו לתוך החוויה תוך כדי שסגרנו 4 ימים במקום.
עם ההגעה לגסטהאוס הבנו שיש דברים שמתאימים לגיל העשרים ויש דברים שמתאימים לגיל ה-40. הובילה אותנו הבחורה הנחמדה מהקבלה למיליון מדרגות צרות... עלינו אחריה תוך כדי שבירת הפיקות בברכיים והגענו לדלת הכניסה. הקישה לנו קוד לדלת- ככה זה פה, הכל קודים אין מפתח... גאוני רק שטיפלה מרגיש פריצה לכספת :)) ואחרי שעברנו את הדלת הראשונה חכתה לנו עוד סריית מדרגות צרות וארוכות... אז עלינו עוד למעלה קרוב לה' עד שהגענו לדלת השנייה עם קוד נוסף... וזה היה החדר שלנו.
לקח לנו קצת זמן להסדיר את הנשימה ולייצב את הרגליים מהעליות האלה, בכל זאת ברובליקת 40+ אנחנו... ואז התפנינו לחדר.
תראו... אני לא יודעת לגבי שאר המקומות/גסטהאוסים/מלונות בקוריאה... ויש מצב שעוד נופתע... אבל בזה ספציפית שהיינו בו, הבחורה אמרה לנו בהתלהבות שהחדר שלנו עם מקלחת צמודה (כי בדרך לקומת האל עברנו דרך מקלחות משותפות) וכשהלכנו בהתרגשות לראות את המקלחת... גילינו שה"מקלחת" יושבת על הכיור והאסלה, ובגדול כדי להתקלח כנראה יושבים על האסלה כי אין אופציה אחרת להתנייד במרחב הזה... פה התחילו הנגיעות הקלות של ההלם התרבותי... ובואו היינו בפאקינג הודו, עם גיגית כתומה ובול קליעה, צריך באמת להפתיע אותנו כדי להשאיר אותנו בהלם... אז זה היה הרגע.
מי שראה את הסרט הקוריאני הפרזיטים שזכה באוסקר... אז הבית של החבר'ה מהמקלט... כזה...
אבל נורא התרגשנו מזה שנחתנו בקוריאה וסיימנו את 12 שעות הטיסה, התאוששנו מהנפיחויות מהטיסה (כן... זה קורה בשלב מסויים) ומההלם של המקלחת ויצאנו לטייל ברחובות. מסתבר שהגסטהאוס שלנו היה במיקום מעולה, לא רחוק מהאוניברסיטה עם מלאאא סטודנטים, דוכנים ובכללי עם רחובות הומים צעירים.
שוטטנו לנו בין כל החבר'ה הצעירים והיינו בהלם, מדי פעם הזכרנו לעצמנו לסגור את הפה מהשוק שהיינו בו. הכל "קיטש", "מתוק", "בובות רכות", מוזיקת פופ קוריאני ברקע ומליין חנויות של סלפי לצד חדרי מגידי עתידות בטארות. זה מבלי להזכיר שבערך כל זמרי קיי-פופ מוצגים על כל חלון ראווה, על כל קיר ועמוד תאורה בדרך.
אז הממי שלי, הסתכל אלי מדי פעם במבט של "לאן הבאת אותי הפעם??", "מה לי ולבובות הרכות האלה והקיטש הדביק הזה??" ואז קלטנו מלא אנשים מצטופפים מסביב לראות הופעה חיה, התלהבנו, הופעת רחוב! מהמם! תומר נשמה פילס לו דרך כדי לראות מקרוב ואז טדדם לפנים!! בחור קוריאני רוקד פופ קוריאני סטייל ברייק דנס שנות ה80 לצד מוזיקה קוריאנית, מסביב קהל קוריאני מתלהב ומצלם וברקע רקדניות מלוות עם ריקוד ילדותי למוווווות. תומר חיים שלי, פתח ציר כאילו הוא בהפגנה וברח משם אלי-- תוך כדי שאני קולטת את כל האירוע מרחוק ושנינו התעלפנו מצחוק ולאיזה פלנטה הגענו.
ואז זה הכה בי- יפן! אנחנו ביפן קוריאנית, ובואו הן שכינות של חצי שעת טיסה סטייל קפריסין ולעזאזל כמה זה שונה כבר??? ואמרתי לו "ממי, פשששש... הכנה ליפן"... הממי הסתכל אלי ואחסוך לכם את המבט שקיבלתי חחחחחח
אחרי ששוטטנו ובהינו מסביב, הג'ט לג עשה את שלו וחתכנו חזרה לגסטהאוס עם מיליון המדרגות והמקלחת המפנקת כדי לישון. היינו בטוחים שנישן עכשיו 20 שעות ונתעורר כמו פנתרים בבוקר. ואז נרדמנו והתעוררנו כמו פנתרים רק ב-23:00 של אותו היום. כמעט בכינו כשראינו את השעה, אבל זה מה יש וככה זה בג'ט לג, התמסרנו ויצאנו לשוטט ברחובות.
הרחובות הומים עם צעירים, מוסיקה ופאבים. הסתובבנו, בהינו ובגדול הרגשנו כמו סיירת הורים :)) באיזה שהוא שלב נכנסנו לאכול באחד המקומות ואחכ שוטטנו לנו בכיף עד 3 בבוקר. הילדים בחוץ היו בסדר אם אתם שואלים, חזרו הביתה בשלום ;)
ביום למחרת שמנו שעון מעורר, היינו מכוונים להתגבר על הג'ט לג ויצאנו לטייל ברחבי סיאול.
התחלנו לטייל בשכונה עתיקה עם מבנים וגגות עתיקים, שכונה שהשתמרה ופשוט מהממת. תוך כדי ההליכה המהולה בעייפות של חוסר שינה אנחנו קולטים מלא אנשים מבוגרים וצעירים (תיירים כמונו) לבושים בבגדים מסורתיים של מלך ומלכה שמשכירים אותם בכניסה לשכונה... ובשפה העממית- יעני... פורים... מחופשים... יסלחו לי הקוריאנים והמתלבשים... באמת מחילה... יודעת שזו התרבות, מלא מכבדת... באמת... אבל נשמות... מה ניסגר?? באיזה שהוא שלב הממי קלט 3 בחורות כפרהההה(!) כולן מלכות עם כל האביזרים הנילווים, נעמד מולן וברצינות מלאה קד קידה לאות כבוד, ההן ניכנסו להלם ומרוב ההפתעה קדו לו חזרה... וככה ניפגשו העולמות בייראת כבוד יתרה... הן צחקו, אנחנו צחקנו ובגדול לקח לנו שעה להירגע מהמאורע ההומוריסטי שנוצר.
משם המשכנו לארמון המלך, גם שם מסתבר כוווולם מלכים ומלכות... מי שלובש את הלבוש המסורתי יכול להיכנס בחינם לארמון... הכניסה עולה 6 שקל והתחפושת לא בחינם כן? אז כלכלי זה לא... מה אגיד לכם, מלא מלכים ומלכות היו בארמון המרשים הזה, כולם בסלפים ותמונות.
רק אני ותומר גמורים מעייפות, חצי תמונה בקושי צילמנו ובכל צעד מחפשים ספסל להתרפק עליו... בעיקרון ישבנו בכל הזדמנות וניקרנו, איפה הארמון ואיפה האגם המלכותי, אנחנו חצי ישנים מדדים בחצר המלוכה הזה... אחרי שהתאפסנו על עצמינו והתאמנו את עצמינו למציאות, ניפרדנו מעשרות המלכים והמלכות ונסענו לשוק האוכל לאכול...
האמת השוק היה פצצה, אכלנו כיסונים טריים שהכינו במקום ומשם דוח אזימוט לגסטהאוס לשנצ בהול!!! כדי לסדר את הג'ט לג...
מיותר לציין ששוב התעוררנו בערב... ושוב שוטטנו בלילה... ושוב לא סידרנו את השעות... בבוקר תומר ניסה להעיר אותי, מילמלתי "יקיצה טבעית", הממי לא היה צריך הסבר פעמיים והתעלף עד היקיצה הטבעית בצהריים ורק בסביבות 13:00 התעוררנו, התארגנו ויצאנו לטייל. וזה היה גאוני!
מסקנה- ככה מאפסים את הג'ט לג :))
יצאנו מלאי מרץ וכוחות להסתובב במרכז סיאול. קודם כל עיר מ ה מ מ ת!! ניו יורק אסיאתית. מלא ניגודיות ישן וחדש, ארמונות בין גורדי השחקים המודרנים, מקדשים בודהיסטים במרכז של משרדים מסחריים, איזורים שנראים בול כמו וייטנאם רק בקוריאנית לעומת האיזורים שנראים בול ארה"ב. אמאלה כמה מהמם.
והאוכל!! תקשיבו, הם מבשלים!!! הכל נקי, אסטטי, האוכל ביתי וטעמים לא דומים לשום דבר שאכלנו קודם. מצאנו איזו מסעדה שקיבלה אות מישלן, א מ א ל ה!
קיצר היום השלישי היה אשששש עירני, טעים ומלא חוויות חיוביות! אפילו הקטשיות לא הזיזה לנו והקיי פופ לעולם לא נשמע משעשע כל כך.
בדרך חזרה לגסטהאוס עברנו במטרו, במטרו כאן יש מלא פרסומות ומסכים ענקיים. פתאום אנחנו קולטים, ליד השלטים של זמרי פופ (כנראה) יש מלא פתקים שהדביקו להם המעריצים של אלה שבתמונה... עצרנו לראות מה זה ולנסות לקרוא ותוך כדי שאני ותומר מעכלים את התופעה, ניגשות 3 בחורות (גילאי ה20 פלוס פלוס), מוציאות טושים ופתקים ומוסיפות פתקים משלהן למה שכבר קיים... כן... זהו... בסך הכל נורמאלי פה...
ביום האחרון שלנו בסיאול נסענו לגנגאם... כמו בשיר המפורסם... היה גשום וקר אז הסתובבנו קצת באחד הקניונים הגדולים שם, באיזה שהוא שלב מיצינו ואחרי שופינג קליל יצאנו לשוטט ברחובות גנגאם עם טיפטופי הגשם ברקע. תוך כדי הלכנו לפארק ענק שבו קבורים המלכים מהמאה ה14 או אחת המאות באיזור... הבחור המבוגר בכניסה ככ התרגש שהגענו לבקר בקבר של המלך בגשם שרק בשביל זה היה שווה. הממי שאל- כפרה, מי בא לבקר קבר של מלך?? אשכרה באנו לראות קבר. אמרתי לו שבדיוק אותם אנשים שהולכים לבקר בקבר של בן גוריון, תיירים :)) תודו שהברקתי :)) מעבר לזה שזה לא באמת קבר כי הם עשו גבעות דשא גבוהות ועליהן גבעה נוספת שזה הקבר... ככה קברו במאה ה14... וטוב לנו כי תכלס זה יער עם שבילי הליכה ופאגודות קטנות שמראות שאי שם על הגבעה (שאי אפשר להתקרב ולראות) יש קבר (ראו תמונה בהמשך).
אז הסתובבנו קצת ביער, ראינו את הגבעה של המלך והפאגודה שלו... ואז ראינו שלט שהקבר של המלכה עוד 800 מטר... וזהו, לא ראינו את המלכה, כי המלך סגר את הפינה, וזה אותו קונצפט רק בלי 800 מטר בגשם... ;)
משם המשכנו למסעדה אחרת שקיבלה אות משלן... אין דברים כאלה ואין על האוכל הקוריאני בעולם!!! אמרתי כבר נכון? (ההמלצות בהמשך).
בסך הכל היום עבר ברגוע, קצת שופינג קצת קבר מלכותי קצת גנגאם עד שמצאנו את עצמינו במטרו שלהם בשעה 18:00. מסתבר שזו השעה שהקוריאנים כנראה מסיימים יום עבודה. בהמתנה לרכבת מלאאאא אנשים וכולם עומדים בתור מסודר אחד אחרי השני ואז נפתחות דלתות הרכבת וכולם נדחסים פנימה. כבר ציפיתי שיגיע הסדרן וידחוס אותנו פנימה (טו מאץ' סרטוני יפן) אז לא... לא קרה... אבל בתוך הרכבת מיליון איש, דממה, אף אחד לא מדבר רק אני ותומר לוחשים ומפרים את השקט... וכולם, כולל כוווולם בתוך הניידים. תופעה הזויה! לא היה לי נעים לצלם אותם מתוך כבוד לפרטיות שלהם אבל זה הזוי ברמות אחרות לגמרי. וככה דרום קוריאה השקועה כולה(!) בתוך הניידים הפתיעה אותנו פעם נוספת והשאירה אותנו פעורי פה...
חייבת לומר איזו מילה וחצי על ההתרשמות הראשונית מהעם הקוריאני לצד כל אלו שכבר צויינו קודם... תקשיבו, הם חמודים ברמות קשות. רק פונים אליהם וחודרים את בועת הפרטיות שלהם, יוצאים מתוכה אנשים נוטפי חמידות ומלאי נתינה ואכפתיות. כל קוריאני/ת שפנינו אליו/ה לעזרה, התגייס/ה לעזור עם אפס אנגלית וניפופי הידיים, הם פשוט חמודים להפליא ממש כמו הבובות הרכות שלהם ;)) ככ עדינים ולא מזיקים שזה סוריאליסטי בדיוק כמו חווית התרבות שלהם.
מחר עוברים ליעד הבא- סוקצ'ו... אנחנו עוד נחזור לסיאול בהמשך, בכל זאת יש עוד כמה איזורים שחייב ביקור, (ההמלצות על היתר בבלוג הבא.)
בהזדמנות זו רוצה להודות לג'ט לג, כי הנה... ברוך השם 1 בלילה, אני עירנית כמו שד יושבת וכותבת את הבלוג הזה. ולא... היקיצה הטבעית לא עזרה... ;) גם הממי עירני פה, מנסה לספור כבשים...
ההמלצות יתקבלו בשמחה...
יום עצמאות שמח! 🇮🇱
המלצות סיאול:
1- Hanok Village- איזור של רחובות צרים עם בתים עתיקים, מסעדות, בתי קפה וחנויות.
2- Insadong street- רחוב תיירותי עם חנויות, מסעדות ומרכזי קניות. איזור מקסים להסתובב.
3- Gwanghwamun Square- הכיכר המרכזית במרכז סיאול, איזור מקסים עם טיילת מהממת ו-2 פסלים של מלך ואדמירל. שווה ביותר.
4- מיונג דונג- רובע מסחרי עם דוכני אוכל, חנויות, קניונים, הומה אנשים. יש בו משהו שקצת הזכיר לנו את הקוואסן בתאילנד, אולי בגלל דוכני האוכל. מקום מהמם.
5- תעלת צ׳ונגצון- נחל זורם עם טיילת בצד במרכז העיר בין גורדי השחקים, ממש בועת טבע בתוך האורבניות של העיר. בקצה שלה יוצאים לכיכר המרכזית.
6- ארמון צ'אנגדאוקגונג- אחד מארמונות המלך שפזורים ברחבי העיר. ארמון מהמם עם חצר ענקית וגנים. האמת היינו רק בחלק אבל הוא מהמם ושווה את הביקור.
7. Bukchon Hanok Village- שכונת מגורים של בתים עתיקים עם גגות מסורתיים, מוקד תיירותי. השכונה קטנה עם רחובות צרים ומבנים מהממים.
8. Gwangjang Market- השוק המקומי, יש בתוכו איזור של דוכני אוכל קוריאני ובצדדים מסעדות לאוכל טרי מהשוק. אכלנו בשוק בחנות הכיסונים שמכינים במקום, מומלץ ביותר.
9. Hongdae Street- הרחוב המרכזי ליד הגסטהאוס שלנו בו, הומה, מלא בחנויות, מסעדות, דוכנים ומגלי עתידות ;)
10. Imun Seolnongtang- המסעדה שאכלנו בה, קיבלה אות מישלן. מאופיינת בהגשת מנת מרק שבושלה בבישול ארוך... פשוט מעולה!
11- Starfield COEX Mall- קניון בגנגאם, בעיקר מעולה ליום גשום. בתוך הקניון יש אקווריום. מי שמחפש קניות אז פחות, היא יקרה- מחירים של הארץ +.
12. Seolleung and Jeongneung- פארק של קברי המלכים. בתוכו 3 גבעות של קברים. תכלס, פארק מקסים, בועת יער בתוך העיר בשילוב היסטוריה. כניסה בתשלום סמלי של 1000 וון.
13. Bongeunsa- מקדש בודהיסטי ענק עם temple stay, צמוד לקניון בגנגאם. מהמם, שווה ביקור.
14. Hanilkwan Apgujeong- מסעדה שקיבלה אות מישלן, מגישה מנות קוריאניות מסורתיות עם צלוחיות של סלטים מוחמצים. מי שמעוניין מגישה גם מנות בשר בסגנון ברביקיו קוריאני. פשוט מסעדה מעולה!
